<h1>איסור והיתר לרבינו ירוחם אות ס"ד</h1>
<h2>דף לח.</h2>
דין בישולי גוים בפ' א"מ כל דבר שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים כגון פירות האילן שנאכלין כמות שהן חיין ופירות הארץ כגון חטים ושעורים וקטנית כשיודע שלא עירב בהן הגוי חומץ כדי להסיר קליפתן כדאמ' [ע"ב] מפקי צני צני לשוקא דנהרדע' וכ"פ המיימוני ומרפ"א בלשון ב' כל שאינו עולה על שלחן מלכים אין בהם משום בישולי גוים ולא תמצא דבר שיאסר רק בשר ודגים גדולים וביצים וכ"פ ר' משה וסמ"ג.
<h2>דף לח:</h2>
ומסקנא דשמעתין לא מבעיא דהתחלת הבישול או גמרו ביד ישראל אלא אפי' כולו ביד גוי וישראל חיתה בגחלים להרבות החום מותר. ובמימון כ' דג שמלחו גוי מותר ומלוח כרותח אינה בגזירה זו וכן קליות ש"ג. ביצה שצלאה גוי אסורה כר' יוחנן אבל דג מליח שצלאה גוי פסקו ר' אלפס וסמ"ג כחזקיה ובר קפרא דשרו. וגוי דחריך רישא או רגלים אר"י דשרי דלא מכוין לבשל אלא לאעבורי שערא ביצה שצלאה גוי ולא הכשיר ישראל את האש בקיסם אסורה סמ"ג.
